הגיע אלי בחורה כבת 30 לייעוץ. מתוך תאריך ושעת הלידה, הרכבתי לה "מפה אסטרולוגית". המפה שלה - המורכבת משמש ומאדים ב"מזל בתולה", ירח ב"סרטן", ושעת לידה (אופק) ב"עקרב", הצביעה על אדם שיודע בהחלט מה הוא רוצה ואף מסוגל לבצע ולהגשים רצונותיו – מפה יחסית סבירה ונוחה, שאיננה מרמזת על בעיות מיוחדות.

מתוך חישוב שמה ושם האם, הבנתי את גודל הבעיה שלה:

מצאתי ש"האור המקיף" שלה, שייך ל "מזל קשת".

"מזל קשת" השייך למזלות האש, הנו מזל אופטימי בטבעו, אוהב טבע, חופש, חיים טובים, נוחים וקלים, ללא מאמץ מיותר – לחלוטין איננו משתלב עם "מזל בתולה" (השייך למזלות האדמה), ובנוסף איננו חי בהרמוניה עם "מזלות עקרב וסרטן" (השייכים למזלות המים).

חוסר השילוב יצר ניגוד קיצוני בין ה"אור הפנימי" ו"האור המקיף", בין החיים בחומר, לנפש והרוח, מה שפוגע קשות בפרנסה, זוגיות, הרמוניה עם עצמך ו"מזל".

כאילו ששני אנשים מנוגדים מנסים לנהל אותה:

הקשת אומר לבתולה: "למה לך לעבוד קשה, בואי נעשה חיים, נטייל, נבלה ונהנה"

הבתולה עונה לו: "השתגעת, עוד לא התבססתי, עוד לא הרווחתי אגורה, אני כבר גדולה, צריכה כסף עבור דירה, וזקוקה לזוגיות ויציבות"

אומר לה הקשת: " מה פתאום להתחייב למישהו עכשיו? את רוצה להישאר עם מישהו אחד, לדאוג לבן זוג, לדאוג לילדים, ולהיתקע בעבודה. את עוד צעירה, מה נורא בזה שההורים שלך עוד קצת יתמכו בך?"

ואכן כך היה, הבחורה הודתה בפני שכל העת היא מנהלת שיחות דומות לזו בינה לבינה, אין ביכולתה להחליט האם היא רוצה קביעות בחיים, או חופש ובילויים. כמובן שהיא מתוסכלת וכועסת על עצמה, מרגישה שהיא נעה בין דיכאון, כעס ועצבות, לבין תחושה של עזבו אותי אני לא רוצה שום דבר. בין התחושה שהיא לא מוצלחת, לא כישרונית ולא רצויה, ומלאה פחדים מהעתיד, לבין התחושה שלא איכפת לי להישאר הילדה הקטנה שנתמכת על ידי אבא ואמא. ברור שלאורך זמן קשה לחיות בין הויכוחים הפנימיים האלה.

אז מה עושים?

מוסיפים או משנים את השם - "האור המקיף", לערוץ הרמוני המשתלב עם ה"אור הפנימי".

עזרתי לה לבחור שם "במזל סרטן" – מזל יצירתי, טוב במיוחד למשפחה וזוגיות, אחראי ומסוגל להוציא לפועל ולממש את מה שתחפוץ.

"מזל סרטן" השייך למזלות המים יעבוד בהרמוניה עם מזלות האדמה והמים, ויספק לה הרבה יותר שקט נפשי וזרימה.