האם אנו באמת מעצבים את חיינו או שהחיים משחקים בנו? עד כמה אנו חיים או חווים באירועים של חוסר וודאות? עד כמה אנו "חסרי מזל" – נופלים עלינו אירועים? עד כמה אנו משפיעים על סביבתנו לעומת כמה אנו מגיבים ומתאימים עצמנו לסביבה? עד כמה אנו מצליחים לעמוד ביעדים שהצבנו? דרגות בחסימה:
1.קשה – "חוסר מזל", אירועים קשים מכל עבר.
2.בינוני – תחושה כללית של שליטה ותכנון, אך יחד עם זאת הרבה מצבים של חוסר אונים / שליטה / אי וודאות
3.קל – מידי פעם אירועים של חוסר אונים / שליטה / אי וודאות שהשפעתם לטווח הקצר.
חסימה ראשית 2 – חוסר הערכה עצמית / אהבה עצמית
עד כמה אני אוהב / מעריך עצמי? עד כמה אני מקבל עצמי למרות החסרונות? האם אני כועס על עצמי כאשר אני נכשל / טועה?
חוסר הערכה / אהבה עצמית יקבע במידה רבה את הזוגיות / ואת הסביבה שאזמין לחיי, לאדם בעל חסימה כבדה יהיה קשה לכבד אדם שמכבד אותו, יהיה לו קשה להסתובב עם אנשים שירצו להיות בחברתו. דרגות בחסימה:
1.קשה – שנאה עצמית
2.בינוני – מצבים חוזרים של תסכול וחוסר סיפוק מעצמי, חוסר יכולת לפרגן לעצמי, תלות חזקה בקבלת אהבה מהסביבה.
3.קל – חוסר יכולת לקבל את עצמי לאחר כישלון, מצבים של חוסר פירגון עצמי.
חסימה ראשית 3 – חוסר ביטחון ואמונה עצמית
ביטחון עצמי = כמה נפח אני תופס, העוצמה האנרגטית, היכולת לסנן השפעות הסביבה, היכולת להנהיג, להוביל, להראות, להישמע, לקבל תשומת לב. תחושת עוצמה פנימית, תחושת הגנה. היכולת לקבוע את כללי המשחק, להשפיע ולהוות דוגמא לאחרים לעומת להיות מושפע.
אמונה עצמית = האם אני מסוגל להצליח? האם אני יכול להשפיע? מהי מידת הפחד מכישלון או הפחד מהצלחה? עד כמה אני מאמין שיהיה לי טוב? דרגות בחסימה:
1.קשה – תחושת אפסות / קטנות
2.בינוני – הרבה סיטואציות של חוסר ביטחון עצמי או חוסר אמונה לגבי היכולת להצליח או "להיות מוצלח". רגישות גבוהה ללחצים, וביקורת, השפעה חזקה של הסביבה.
3.קל – מידי פעם תחושה של חוסר ביטחון עצמי או של חוסר אמונה בעצמי וביכולתי.
חסימה ראשית 4 – אי איזון בנתינה (ובקבלה)
כל אחד מאיתנו נותן מעצם היותו, מעצם תפקודו, ייעודו, ומעצם האנרגיות שהוא משחרר לסביבה. ניתן לסווג את הנתינה לשלושה סוגים עיקריים (ואת חוסר הנתינה בהתאם):
א. לבלתי רצונית (ללא בחירה או בכפיה) – אני "נותן" ללא בחירה. דוגמא: מישהו שאני מפחד ממנו מבקש ממני עזרה.
ב. בכוונה להשיג משהו מוגדר: טובת הנאה, השקעה, יצירת תלות, כבוד, אגו, תשומת לב, מחמאות, מעמד, כסף וכו' (גם אם עוזרת לזולת - המטרה היא קודם כל אישית). דוגמא: אני עוזר למישהו בעל תפקיד ע"מ שיהיה חייב לי טובה.
ג. נתינה שהמיקוד שלה בזולת / בכלל (גם אם אני יודע שבסופו של דבר אני יכול להרוויח משהו ובתנאי שגם אם לא הייתי מרוויח הייתי עושה זאת). דוגמאות: אהבה ועזרה לבן/ בת זוג, משפחה, חברים, סובבים. תרומה, התנדבות, וויתור ע"מ לעזור, מדיטציות ודמיון מודרך לשפע ולקידום הזולת / חברה / עולם, טיפול ועזרה לזולת, קידום נושא חברתי, וכו'
הנתינה היא היכולת לנקות ולחזק את זרימת האנרגיות (מה שפותח את צינורות האנרגיה ותורם ל"חיים זורמים") , כל נתינה מיד מזמינה קבלה מאותו סוג אנרגטי (חוק הנתינה – קבלה, גירוי - תגובה, מינוס - פלוס), לכן נתינה אוניברסלית (מהסוג השלישי) מזמינה קבלה אוניברסלית - פחות תקלות, יותר "מזל".
חוסר "יכולת קבלה" יכולה למנוע זרימה בדיוק כמו חוסר "יכולת נתינה", כאשר יש להבחין בין אדם שלוקח מהזולת ע"י חוב רגשי, טובה, שליטה, כוח, חולשה וכו', ואדם שמקבל מהזולת ללא תלות או התנייה.
האהבה היא צורת הנתינה החזקה ביותר, והיא משפיעה בכל גופי האנרגיה (פאזות). יכולת האהבה לזולת / ייקום צומחת כאשר הכלי נקי יותר, אך חוסר יכולת לקבל אהבה (חסימה ראשית 2) יכולה למנוע את הזרימה.
על מנת לבחון עד כמה באמת יש לכם יכולת נתינה תבדקו כמה פעמים ביום או בשבוע יצא לכם להשתמש באנרגיות מהסוג השלישי (ג').
לאדם שעיקר הנתינה שלו היא מהסוג השני (ב') ומתקשה לעזור לזולת ללא הבנת התועלת שתצמח לו מזה, מומלץ לעבור לסוג השלישי ע"י הבנה שעזרה לזולת תביא לו תועלת בטווח הבינוני והארוך , כל שצריך זה לגלות סבלנות – לא לצפות לתמורה מיידית ומוגדרת.
חסימה ראשית 5 – חוסר יכולת לבטא (לממש) עצמי
עד כמה אני מודע ליתרונות היחסיים שלי, ועד כמה אני מצליח להוציא אותם לפועל (= מימוש עצמי).
האם אני עוסק בתחומים שאני אוהב ומוצלח בהם? האם אני מצליח לבטא מה אני חושב, מרגיש, רוצה, שואף, מסוגל ? האם אני חסום ומתוסכל? האם הסובבים אותי מכירים את היכולות / יתרונות שלי? דרגות בחסימה:
1.קשה – תסכול עמוק הנובע מחוסר יכולת מוחלט לבטא יתרונות, יכולות, תחושות, עמדות ומחשבות.
2.בינוני – יכולת חלקית ולא מספקת לבטא הנ"ל
3.קל – מצבים של חוסר יכולת לבטא עצמי שהשפעתם בעיקר לטווח הקצר
חסימה ראשית 6 – חוסר הבנת המציאות
היכולת להבחין בין טפל ועיקר, בין חשוב לזניח, או בין "טוב" / מפרה / מקדם / עוזר, לבין "רע" / מזיק / מעכב / פוגע . היכולת לראות את ה"דרך", לתכנן צעדינו ולהציב יעדים, היכולת להבין את הזולת, היכולת להתעלות להביט "מלמעלה" תוך פרספקטיבה רחבה.
מעט אנשים יחסית עובדים על חסימה זו מכיוון שקודם כל יש לזהות אותה! יש להבין שהאירועים הפוקדים אותי קשורים לחוסר הבנת המציאות (כמעט סתירה). דרגות בחסימה:
1.קשה – חוסר הבחנה בין "טוב ורע". דוגמא: היכולת לפגוע קשות בזולת (פיזית, נפשית) ולתרץ זאת מכל מיני סיבות "רציונאליות" או "מוסריות".
2.בינוני – חוסר הבחנה בין "טפל ועיקר" (חשוב / לא חשוב), חוסר יכולת לראות קדימה את "הדרך", קושי בהבנת צרכי / מניעי הזולת.
3.קל – מצבים בעייתים של חוסר הבנת המציאות.
חסימה ראשית 7 – אי לקיחת אחריות על החיים
לקיחת אחריות על החיים, היא היכולת שלי להתקדם בדרך הייעוד האישי והקולקטיבי, הווה אומר, שגם רופא גדול שמציל הרבה אנשים ממוות, אך אינו מאזן עצמו (אולי אגו יתר, שתלטנות, סבלנות, אהבה עצמית וכו') אינו לוקח אחריות על החיים! ע"מ לזהות החסימה עלי לשאול:
האם אני תקוע ב"רחמים עצמיים" או דוחף עצמי קדימה? האם יש לי מנגנון הרס עצמי ? עד כמה אני שביר? האם אני מסוגל לצאת מתקופות קשות?
האם אני שואף בכל מאודי להתמודד, להתקדם ולהתאזן? מה אני עושה לשם כך? האם אני מגייס את כל כוחותיי ? עד כמה אני מתמיד?
האם אני הולך ב"דרך הייעוד" בדרך הקצרה / הנכונה / הישרה או בדרך הקשה? דרגות בחסימה:
1.קשה – רחמים עצמיים תמידיים, מציאת "אשמים" בכל בעיה (פותר את הצורך בללמוד..), אי עשייה אמיתית לשינוי איכות החיים ולהתקדמות לאורך זמן.
2.בינוני – מצבים חוזרים של רחמים עצמיים, אי התמדה ב"התקדמות בדרך".
